יום שני, 14 בנובמבר 2011

סיפורו של ד"ר אבשלום אדרת

בנו של אבשלום אדרת, לפני 15 שנה - היה חייל. היה.
כמו כל סיפור קלאסי של מצוקת חיילים שלא הופנו למקומות הנכונים גם זה נגמר בסוף עצוב. עצוב מאוד - יש לומר.

התקשרתי לדבר איתו, כחלק מהקונספט של הבלוג - אם יחפוץ בכך שיהיה לו פוסט בבלוג הזה - ואף אם יהיה מוכן להשתתף בתכנית הרדיו שאעביר בנושא (ב7 בדצמבר, שעה 3 - ברשת א'). הוא לא היסס - להעביר את המסר על בטיחות ברשת הוא נושא חשוב במיוחד עבורו, חשוב כ"כ שפתח את עמותת אשנ"ב העוסקת בהדרכה על הסכנות ברשת ובהפצתן.

הנה ריאיון קצר, שנעשה ע"פ הזיכרון והבנת הדברים ממנו.

נראה דווקא מקרה קלאסי של מצוקת חייל, לא?
ממש לא. כאן - אנשים רעים שניצלו את המצוקה שלו הדיעו אליו - ושכנעו אותו להתאבד.

אני מוכרח לציין שזה נשמע מוזר. איזו סיבה יש להם לעשות את זה?
...?

...?
זה כמו שתשאל אותי למה קין קצח את הבל.

מתוך נקמה.
אז כאן מתוך סיבה אחרת - זה לא משנה. יכול להיות שזה החלק הקטן שגרם, אבל הוא המהותי. אם הוא לא היה - אם ערן היה פונה אליי, אם לא היה נפגש עם אותם אנשים, זה לא היה קורה.

אז... נתראה בתכנית?
כן.

אז ב7 בדצמבר, גולשים יקרים!
נתראה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה